לקרוא ולהבין את בעקבות הזמן האבוד

מרסל פרוסט
בעקבות הזמן האבוד:
על אהבה, יצרים, ויצירה

"גני העדן האמיתיים הם גני העדן שאיבדנו", כותב פרוסט וקורא לנו למצוא את כוחה של ההתגלות החושנית של האמנות, זו שעשויה להפוך את חיינו ליצירה. החיים שלי השגורים הארציים, תנועה ארוכה של התהוות נכשלת, אולי יתגלו בסוף ויתבהרו, דבר מה מחוקיהם הפנימיים יפתח, ואוכל לראות כיצד התעצבתי כדי להיות, כדי לכתוב, אולי יהיה בהם הכוח להימצא בספר.

"האמנים הגדולים", כותב פרוסט, "מראים לנו איזה עושר ואיזו רבגוניות מצפין מידיעתנו הלילה הגדול, החתום והמייאש, של נשמתנו, שאנו חושבים אותו לאין ולריק." (מצרפתית: הלית ישורון)

ארבעה מפגשים בזום על יצירתו של פרוסט, כמעין מבוא לקוסמוס של הסופר הגדול.

בימי רביעי, בפברואר. בשעה 19:30 – כשעה וחצי. המחיר כולל גישה להקלטות במשך חצי שנה. 

4.2 – "שנים שכבתי לישון בשעה מוקדמת" — מבט כולל על פרוסט ועל "בעקבות הזמן האבוד".
11.2 – עוגיית המדלן, חליטת התה: חוקי היצירה והזיכרון הלא-רצוני
18.2 – קריאה באהבה אחת של סוואן: הסלונים של החברה הגבוהה בפריז, בסוף המאה ה-19
24.2 – אהבה אחת של סוואן (המשך): אהבה פרוסטיאנית, קנאה ושגעון.