
קורס לקהל הרחב והסקרן – אין צורך בידע מקדים בפיזיקה. שלושה מפגשים עם פרופ׳ כפיר בלום, מכון ויצמן למדע וחבר סגל לשעבר ב־CERN
מה מסתתר בתוך גרעין האטום? כיצד תופסים חלקיק שחוצה את כדור הארץ בלי לעצור? איך מודדים גלי כבידה? שלושה ניסויים שאפתניים מנסים לענות על השאלות הללו, באמצעות מאיץ חלקיקים בגודל של עיר, קוביית קרח ענקית באנטרקטיקה ולייזר באורך של ארבעה ק"מ. בעזרת ניסויים אלה אנו מקווים להבין מהן אבני היסוד של היקום, כיצד זורחת השמש, איך מתפוצצים כוכבים וכיצד נוצרים חורים שחורים.
בסדרה חדשה במועדון הסקרנות נצא עם פרופ׳ כפיר בלום בעקבות שלושה מהניסויים הנועזים של זמננו — ונגלה כיצד הופכים שאלות כמעט בלתי נתפסות למדידות, לראיות ולתגליות.
נרד אל עולם החלקיקים היסודיים, נעקוב אחר חלקיקי ניוטרינו שחוצים את כדור הארץ כמעט בלי להשאיר סימן, ונכיר את המכשירים שמאפשרים לנו לקלוט גלים במרחב־זמן עצמו.
זהו גם סיפור על הדמיון האנושי: על אנשים שהעזו לתכנן מכונות שלא נבנו מעולם, לחפש אותות שכמעט אי אפשר לזהות ולשתף פעולה לאורך עשרות שנים כדי להרחיב את גבולות הידיעה.


חבר סגל במחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן.
חבר סגל לשעבר במרכז האירופי למחקר גרעיני -CERN.
פיזיקאי תאורטי וחוקר מוביל בתחומו. זוכה פרס קריל לשנת 2020 עבור תרומות ייחודיות ופורצות דרך בתחומי האסטרופיזיקה והפיזיקה של חלקיקי היסוד של החומר.
מחקרו עוסק במגוון רחב של תחומים בפיזיקה תאורטית: מפיזיקת חלקיקים אלמנטריים (היגס, סופר-סימטריה, מבנה הוואקום בתורת השדות הקוונטית ועוד), דרך תהליכים אסטרופיזיקליים באנרגיות גבוהות (סופרנובות, קרינה קוסמית ועוד), ועד קוסמולוגיה – חקר המבנה, הדינמיקה והתפתחות היקום כמערכת פיזיקלית.
בעמק שווייצרי סמוך לעיר ג’נבה, בעומק של מאה מטרים מתחת לאדמה, משתרעת המכונה הגדולה ביותר בתולדות האנושות: מאיץ ההדרונים הגדול.
עשרים ושבעה קילומטרים של פלדה, מוליכי-על ועל-מגנטים, עם מיליוני רכיבים אלקטרוניים וצריכת חשמל של עיר קטנה.
מטרת המכונה: להאיץ גרעיני מימן למהירות של 0.99999999 ממהירות האור ולהפגיש אותם זה בזה, בזמן ובמקום שנבחרו לשם כך.
בשיתוף פעולה של אלפי מדענים מעשרות מדינות, פרויקט מאיץ ההדרונים הגדול הוא סיפור הצלחה מעורר השראה. מסע קולקטיבי של האנושות אל מציאות קוונטית תת-גרעינית העולה על כל דמיון: עולם החלקיקים היסודיים, אבני הבניין של הטבע.
בכל שניה שעוברת, ביום ובלילה, חולפים דרך גופך כאלף טריליון (1000000000000000) חלקיקי ניוטרינו, שמקורם בתהליכי היתוך גרעיני שהתרחשו בליבת השמש כשמונה דקות קודם לכן.
מספר דומה של חלקיקים מגיע מהמפץ הגדול עצמו: חלקיקים שנוצרו כשהיקום היה בן עשירית שניה בלבד, ונעו במרחב בין הגלקסיות במשך מיליארדי שנה.
חלקיקי הניוטרינו חולפים כרוחות רפאים דרך החומר – דרך כדור הארץ כולו – כמעט מבלי להתנגש בדבר. בהרצאה נדבר על החלקיקים הללו, ועל המאמצים האדירים של מדענים בכל העולם ללכוד אותם בניסויים שונים ומשונים, החל בבניית מיכל מלא כלור לניקוי, בגודל של בריכת שחיה, והצבתו בתחתית מכרה נטוש; ועד שיבוץ של מערך מצלמות בתחתית מדף הקרח באנטרקטיקה – ניסוי ״קוביית קרח״ (IceCube) לגילוי חלקיקי ניוטרינו שבאים מהפיצוצים החזקים ביותר ביקום, אשר זיכה את אחד ממוביליו בפרס הנובל בפיסיקה לשנת 2026.
בתחילת המאה העשרים, כשהתגלתה תורת היחסות הכללית של איינשטיין, ניסוחה המתמטי חזה שורה של תופעות פיסיקליות שנראו בזמנו בלתי אפשריות ונוגדות כל אינטואיציה סבירה. שתי דוגמאות מפורסמות לתופעות כאלה הן חורים שחורים, וגלי כבידה – גלים במרחב-זמן עצמו. היום, כמאה שנה מאוחר יותר, יש בידינו הוכחות חותכות ומרהיבות לקיומן של שתי התופעות הללו במציאות. בהרצאה נתמקד בגילויים התצפיתי הישיר של חורים שחורים ושל גלי כבידה. נראה, בין השאר, איך קרן לייזר שממוקדת על פני ארבעה קילומטרים מאפשרת למדוד תנודה מזערית של מראה – תנודה על פני מרחק קטן מקוטרו של אטום בודד; תנודה שמקורה בהתמזגות של שני חורים שחורים עצומים, במרחק מיליוני שנות אור מכדור הארץ.
עם מה נצא מהסדרה?
• היכרות עם שלושה ניסויים מרכזיים בפיזיקה בת זמננו.
• הבנה טובה יותר של חלקיקים יסודיים, ניוטרינו, חורים שחורים וגלי כבידה.
• מבט אל הדרך שבה מדענים הופכים תחזיות תאורטיות לראיות מדידות.
• סיפורים על תעוזה, יצירתיות ושיתוף פעולה בחזית המחקר.
ההרצאות מלוות בתמונות ובסרטונים, ובכל מפגש יוקדש זמן לשאלות הקהל.
בתוך יומיים מההרשמה.
כשעה וחצי, לעתים גולשות קצת 🙂
בהחלט כן, זה חלק מהיופי
בהחלט. הקלטת כל מפגש תישלח במייל לאחר השיעור ותישאר זמינה לצפייה במשך שנה שלמה.
את.ה תקבל.י מענה מהיר בתוך שעות ספורות במייל או בוואטסאפ, פרטים בסעיף הבא