על הקורס

פנים אל פנים: האחר, האתיקה והמבט במחשבה של עמנואל לוינס

מה קורה ברגע שבו אנחנו פוגשים פנים של אדם אחר?

עמנואל לוינס, מן ההוגים החשובים והמקוריים של המאה העשרים, הציע תשובה רדיקלית: עוד לפני שהספקנו לחשוב, לבחור, להסכים או לשפוט — כבר נולדה האחריות שלנו כלפי הזולת.

במקום להתחיל מן ה"אני", כפי שעשתה חלק גדול מן הפילוסופיה המערבית, לוינס מתחיל מן האחר. מן האדם שאיננו יכולים לדעת אותו עד תום, להכניס אותו לקטגוריה או להפוך אותו לגרסה של עצמנו.

ומתוך המפגש הזה הוא מעמיד את האתיקה במקום חדש: לא כמערכת של כללים שאנחנו בוחרים לציית להם, אלא כמשהו שמתחיל בעצם הנוכחות של אדם אחר מולנו.

בקורס בן שישה מפגשים נכיר את מחשבתו של לוינס מן היסודות ונעקוב אחר כמה מן השאלות הגדולות שהיא מעוררת:

מה פירוש להיות אחראים לאחר? מה הן ה"פנים" של לוינס, ומדוע הן אומרות לנו, בניסוחו המפורסם, "לא תרצח"? האם אפשר באמת לראות אדם אחר בלי להפוך אותו לדימוי? ומה קורה למפגש הזה כשהפנים מופיעות בצילום, באמנות ובקולנוע?

נכיר את הרקע הפילוסופי והביוגרפי שמתוכו צמחה הגותו של לוינס, את יחסיו המורכבים עם הוסרל והיידגר ואת הביקורת של ז'אק דרידה. נקרא במושגי היסוד שלו — האחר, הפנים והאחריות — ונגיע גם אל המקומות המפתיעים שבהם המחשבה שלו פוגשת את העולם העכשווי.

נבחן את חשדנותו של לוינס כלפי אמנות ודימויים, את הסרט "שואה" של קלוד לנצמן, ואת האפשרות של הקלוז־אפ הקולנועי ליצור מפגש אחר עם פניו של אדם. במפגש האחרון נרחיב עוד יותר את השאלה ונשאל: האם רק לבני אדם יש "פנים"? מה יכולה מחשבתו של לוינס לומר על בעלי חיים, על העולם הלא־אנושי ועל הפוסט־הומניזם?

זהו קורס על פילוסוף, אבל גם על שאלה שקשה להשאיר בתחומי הפילוסופיה בלבד:

מה אנחנו חייבים לאחר — דווקא כשהוא זר לנו, רחוק מאיתנו, או בלתי ניתן להבנה?

ההרצאות ילוו בדוגמאות מסרטים, מאמנות ומאירועים היסטוריים, שיאפשרו להתקרב אל אחת המחשבות המורכבות והמסעירות של המאה העשרים — ואל השאלות שהיא מציבה בפנינו היום.