ד״ר לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב, במאית וחוקרת אתיקה וקולנוע | מרצה באוניברסיטאות תל אביב וחיפה
מה קורה ברגע שבו אנחנו פוגשים פנים של אדם אחר?
שישה מפגשים בימי חמישי, 15-22-29 באוקטובר וגם ב-5-12-19 בנובמבר
בשעה 20:00
|ZOOM| הקלטות הוידאו לשימוש הנרשמים.ות לשנה שלמה


עמנואל לוינס, מן ההוגים החשובים והמקוריים של המאה העשרים, הציע תשובה רדיקלית: עוד לפני שהספקנו לחשוב, לבחור, להסכים או לשפוט — כבר נולדה האחריות שלנו כלפי הזולת.
במקום להתחיל מן ה"אני", כפי שעשתה חלק גדול מן הפילוסופיה המערבית, לוינס מתחיל מן האחר. מן האדם שאיננו יכולים לדעת אותו עד תום, להכניס אותו לקטגוריה או להפוך אותו לגרסה של עצמנו.
ומתוך המפגש הזה הוא מעמיד את האתיקה במקום חדש: לא כמערכת של כללים שאנחנו בוחרים לציית להם, אלא כמשהו שמתחיל בעצם הנוכחות של אדם אחר מולנו.
בקורס בן שישה מפגשים נכיר את מחשבתו של לוינס מן היסודות ונעקוב אחר כמה מן השאלות הגדולות שהיא מעוררת:
מה פירוש להיות אחראים לאחר? מה הן ה"פנים" של לוינס, ומדוע הן אומרות לנו, בניסוחו המפורסם, "לא תרצח"? האם אפשר באמת לראות אדם אחר בלי להפוך אותו לדימוי? ומה קורה למפגש הזה כשהפנים מופיעות בצילום, באמנות ובקולנוע?
נכיר את הרקע הפילוסופי והביוגרפי שמתוכו צמחה הגותו של לוינס, את יחסיו המורכבים עם הוסרל והיידגר ואת הביקורת של ז'אק דרידה. נקרא במושגי היסוד שלו — האחר, הפנים והאחריות — ונגיע גם אל המקומות המפתיעים שבהם המחשבה שלו פוגשת את העולם העכשווי.
נבחן את חשדנותו של לוינס כלפי אמנות ודימויים, את הסרט "שואה" של קלוד לנצמן, ואת האפשרות של הקלוז־אפ הקולנועי ליצור מפגש אחר עם פניו של אדם. במפגש האחרון נרחיב עוד יותר את השאלה ונשאל: האם רק לבני אדם יש "פנים"? מה יכולה מחשבתו של לוינס לומר על בעלי חיים, על העולם הלא־אנושי ועל הפוסט־הומניזם?
זהו קורס על פילוסוף, אבל גם על שאלה שקשה להשאיר בתחומי הפילוסופיה בלבד:
ההרצאות ילוו בדוגמאות מסרטים, מאמנות ומאירועים היסטוריים, שיאפשרו להתקרב אל אחת המחשבות המורכבות והמסעירות של המאה העשרים — ואל השאלות שהיא מציבה בפנינו היום.

ד״ר ארנה רביב היא במאית ומפיקה של סרטים עלילתיים ודוקומנטריים, וד״ר לפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב.
מחקרה עוסק במפגש שבין אתיקה לחוויית הצפייה בקולנוע.
ד״ר רביב מרצה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת באוניברסיטת חיפה. בנוסף, היא מעבירה ברחבי העולם, מטעם המכון הישראלי בארצות הברית, קורסים והרצאות בנושא קולנוע ישראלי.
רביב היא מחברת הספר Ethics of Cinematic Experience: Screens of Alterity, שראה אור בהוצאת Routledge בשנת 2021. לצד עבודתה האקדמית, פרסמה מאמרים העוסקים באתיקה ובקולנוע בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים ובמגזינים "תקריב" ו"עיון".
למי שמתעניינים בפילוסופיה, באתיקה ובשאלות הגדולות של היחסים בין אדם לזולתו — גם ללא ידע מוקדם בפילוסופיה.
הקורס מתאים למי שמבקשים להכיר לעומק את מחשבתו של עמנואל לוינס, מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, והגותו חיונית לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת, הן לשיח היהודי הישראלי והן לשיח הפילוסופי והפוליטי. אבל גם למי שמעסיקות אותם שאלות עכשוויות של אחריות, אמפתיה ואחרות;
ולחובבי קולנוע ואמנות, שימצאו בו חיבור מרתק בין המחשבה הפילוסופית לבין הפנים, המבט והדימוי.
אם מסקרנות אתכם שאלות של מוסר, אחריות והיחסים בין אדם לזולתו; אם אתם מתעניינים בפילוסופיה, בקולנוע ובאמנות; או אם רציתם להכיר את לוינס אבל חששתם מהמורכבות של כתביו — הקורס נבנה כך שאפשר יהיה להיכנס למחשבתו מן היסודות.
כי המחשבה של לוינס מציעה דרך אחרת לחשוב על אתיקה: לא כרשימה של כללים או עקרונות, אלא כדבר שמתחיל במפגש עם אדם אחר. בשישה מפגשים תוביל ד"ר ארנה רביב מן היסודות הפילוסופיים של לוינס אל שאלות מפתיעות על אמנות וקולנוע, בעלי חיים ופוסט־הומניזם — בעזרת סרטים, יצירות אמנות ודוגמאות קונקרטיות שמקרבות מחשבה פילוסופית מורכבת אל החיים ואל העולם שבו אנחנו חיים.
לוינס הוא מן ההוגים שמשנים לא רק את הדרך שבה חושבים על פילוסופיה, אלא את האופן שבו מתבוננים באדם שמולנו. הרעיון שהאחר לעולם אינו ניתן לידיעה, להגדרה או להכלה מלאה נעשה מטלטל במיוחד בעולם שבו אנחנו ממהרים לזהות אנשים, לסווג אותם ולשפוט אותם. הקורס מציע הזדמנות להתעכב על מחשבה שמבקשת מאיתנו דווקא להכיר במה שאיננו יודעים על האחר — ולשאול איזו אחריות נולדת מתוך ההכרה הזאת.
וזו גם הזדמנות להיכנס אל הגות שנחשבת מורכבת ותובענית באמצעות מסלול מובנה ובהיר. במקום לפגוש את לוינס רק דרך מושגים מופשטים, הקורס מחבר אותם אל קולנוע, אמנות, היסטוריה ושאלות עכשוויות — מן הקלוז־אפ של הפנים ועד ליחס לבעלי חיים ולעולם הלא־אנושי. כך הופכת הקריאה בלוינס מדיון פילוסופי בלבד לשאלה חיה: איך אנחנו רואים אחרים, מקשיבים להם ונושאים באחריות כלפיהם.
נכיר את סיפור חייו של לוינס, את השואה והשבי שעיצבו את הגותו, ואת יחסיו האינטלקטואליים עם הפנומנולוגיה של הוסרל והפילוסופיה של היידגר. נשאל מדוע ביקש לוינס להעביר את מרכז הכובד של הפילוסופיה מן ההוויה אל האתיקה, ונכיר גם את הביקורת שהפנה כלפיו ז'אק דרידה.
מה פירוש להיות אחראים לאדם אחר עוד לפני שבחרנו בכך? נעמיק במושג ה"אחר" ובטענה הרדיקלית של לוינס שלפיה האתיקה קודמת לתודעה. נבחן את האחריות הא־סימטרית שהוא מציע ואת הקשרים שבין מחשבתו, המסורת היהודית ושאלות עכשוויות של אמפתיה וסולידריות.
מהן בעצם ה"פנים" אצל לוינס? נבחן את המפגש פנים אל פנים ואת הטענה המפורסמת שלפיה פניו של האחר אומרות לנו "לא תרצח". ננסה להבין מדוע הפנים אינן רק תווי פניו הפיזיים של אדם, אלא דווקא מה שחומק מן הניסיון שלנו להגדיר, להכיל ולשלוט בו.
לוינס חשד באמנות ובדימויים: בעיניו הם עלולים "להקפיא" את האחר ולהפוך אותו לאובייקט. נקרא ב"המציאות וצילה" ונבחן את הסרט "שואה" של קלוד לנצמן, שבחר לוותר על תמונות ארכיון ושחזורים ולהעמיד במרכז את העדות המדוברת.
האם הקולנוע יכול דווקא לפרוץ את גבולות הדימוי? דרך הקלוז־אפ הקולנועי ותיאורטיקנים כמו ז'אן אפשטיין, בלה בלאז' וז'יל דלז נשאל אם המסך מסוגל לשמר משהו מזרותו של האחר — וליצור מפגש שיש בו משמעות אתית.
מן הסיפור המפורסם של לוינס על הכלב בובי במחנה השבי נצא אל הפוסט־הומניזם ולימודי בעלי החיים. האם אפשר להרחיב את האחריות הלוינסיאנית אל מעבר לאדם? נסיים במעבר של לוינס מן הפנים אל הדיבור וההקשבה, ונשאל אם ההקשבה לאחר — האנושי ואולי גם הלא־אנושי — יכולה להציע לנו מצפן מוסרי בעולם העכשווי.
בתוך יומיים מההרשמה.
כשעה וחצי, לעתים גולשות קצת 🙂
בהחלט כן, זה חלק מהיופי
בהחלט. הקלטת כל מפגש תישלח במייל לאחר השיעור ותישאר זמינה לצפייה במשך שנה שלמה.
את.ה תקבל.י מענה מהיר בתוך שעות ספורות במייל או בוואטסאפ, פרטים בסעיף הבא