מסע בחמישה טקסטים מקראיים לצד הוגים גדולים – מנאגארג'ונה ועד דרידה, מקפקא ועד ויטגנשטיין

סדרת מפגשי אונליין בין תנ"ך, תרבות ותודעה

קהלת – על וודאות וספקנות, מפגש עם ויגנשטיין ונאגארג'וּנה – 10.12.25 | 20:00

ספר קהילות מלא בסתירות. הוא אומר דבר אחד ומיד לאחר מכן אומר משפט סותר. מחבר הספר, הנחשב לחכם באדם על פי המסורת העברית, בוחן את הלכות העולם כדי להגיע לוודאות כלשהי עליו. אך הדרך לוודאות עוברת בספקנות רבתי. צורת החשיבה הזו משיקה לשני ספרי מחשבה מעניינים, מהודו במאה השלישית ומאוסטריה במאה העשרים. "שירת השורש של דרך האמצע" הוא נכתב על ידי ההוגה הבודהיסט נאגארג'וּנה. בספרו הוא בוחן את הדברים אשר ניתן להגיד על העולם והאדם, ומוצא בדרך סתירות וכשלים לוגיים. כך, "כל תופעות העולם מצטיירות לאורה כנטולות מהות וכחסרות תיקוף אובייקטיבי מצד עצמן". נאגארג'וּנה זכה לכינוי "ויטגנשטיין ההודי", ועיון ב"מאמר לוגי פילוסופי" של הפילוסוף האוסטרי, בו הוא מנסח את כל מה שניתן לומר על העולם. הקריאה בשלושת הטקסטים השונים אך דומים האלה תוביל אותנו למסע מרתק על וודאות וספקנות.

איוב – ושאלת האמונה של רבי נחמן וקפקא – 17.12.25 | 20:00

ספר איוב מציג את שאלת הייסורים והרוע בעולם כשאלה קיומית עקרונית. דרך עיון בספר נגע בעולמן של שתי דמויות רחוקות אך קרובות, למרבה ההפתעה – רבי נחמן מברסלב ופרנץ קפקא. שניהם מביטים על העולם והאבסורד העולה ממנו ומבקשים להתמודד עם הכאב והייסורים, ואולי גם למצוא טיפת אמונה. "להאמין משמע לשחרר את הבלתי-ניתן-להריסה שבך", כותב קפקא, "או יותר נכון: לשחרר את עצמך, או יותר נכון: להיות בלתי-ניתן-להריסה, או יותר נכון: להיות". מתוך עיון בספר על האיש התמים שכל צרות העולם נחתו עליו, נתבונן בהגות שמשלבת בין הספק לאמונה.

בראשית – הבריאה כמעשה מוסרי בהגותם של עמנואל לוינס, ז'אק דרידה ומניטו – 24.12.25 | 20:00

יש המתייחסים אל הפילוסופית האתית של עמנואל לוינס כתכלית הפילוסופיה, הנקודה אליה הייתה מיועדת הפילוסופית, ובמרכזה – היחס לזולת כתכלית המוסרית של חיי. לוינס, שעבר את אימת השואה, ולמד מפי הפילוסוף שתמך במפלגה הנאצית, מרטין היידגר, דן בכל ההיסטוריה של הפילוסופיה בכדי לנסח את ההומניזם של האדם האחר. ידידו, הרב יהודא ליאון אשכנזי, "מניטו", הנהיג את הקהילה היהודית בצרפת לאחר השואה. כרב אלג'יראי עם מסורת קבלית, אשר התמחה בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בסורבון, הוא ביקש לתת מענה הגותי ורוחני לשאלות הגדולות של השעה. בחיבור ייחודי בין תורת הקבלה לפילוסופיה הוא הציג מסקנות דומות לאלו של לוינס. בעוד לוינס ביכר את הפילוסופיה ודרכה מסר רעיונות מן היהדות, מניטו ביכר את היהדות והשתמש בפילוסופיה. שניהם מסתכלים על מעשה הבריאה כבעל תכלית מוסרית – נתינת מקום לאחר, קבלת אחריות עליו ודאגה לפתרון בעיית האחווה. הבריאה היא המעשה הראשון שנותן מקום לזולת.

הפילוסוף הצרפתי-יהודי ז'אק דרידה, הוגה הדה-קונסטרוקציה של השפה והמשמעות, ספד את לוינס על קברו והעיד על כי התפיסה האתית שלו עצמו ממשיכה את דרכו של לוינס. אך מתוך עיון בכתביו, נראה כי דרידה הולך צעד אחד קדימה ותפיסתו מעלה שאלות נוספות על גבול המוסריות ותכליתה. הדיון בהגות של השלושה מתוך הפרספקטיבה של ספר בראשית תוביל אותנו בתפיסות של מוסר ואחווה.

יונה – מסע פואטי אל בטן הלוויתן – בהשתתפות יונתן קונדה – 31.12.25 | 20:00

ספר יונה הוא ספר נבואה ייחודי – במקום להשתמש בדרכי השירה, יונה מספר לנו סיפור עלילתי על נביא הבורח מבשורה. אך גם הסיפור הייחודי הזה מוביל אותנו בדרכי השירה, כאשר יונה נבלע על ידי הלוויתן ומשורר לאלוהיו – "קראתי מצרה לי אל אדני ויענני, מבטן שאול שיוועתי, שמעת קולי". בדו-שיח עם אמן השירה המדוברת יונתן קונדה נעבור מסע פואטי צמוד אל יונה, מיציאתו אל הים ודחייתו את הנבואה, ההיטלטלות הנפשית בים וההיבלעות בבטן הלוויתן, שהותירה את חותמה על קלאסיקות מערביות וכן בשירה העברית. נקרא שירים שמשוחחים עם יונה הנביא ונשמע יצירות מקוריות מפי יונתן קונדה.