מסע אל העצמי מביא את הסמלים של אלכימיית הנפש כפי שהם מופיעים בתורות שונות, במיתוסים ,בשמאניזם, בטארוט, במיסטיקה, בטקסי חניכה ובאמנות. התייחסות מיוחדת מוענקת למקומה של האישה באלכימיה – והכול מלווה בציורים עתיקים מופלאים כשפרשנות לצידם.

"ספרה של רות נצר ראוי להערכה מיוחדת. הוא מיועד לחנוך את הקורא לחשיבה הסמלית–מיתית של העולם הקדום, בשפה ברורה ונהירה, כדי שיוכל לזהות את הופעתם של התהליכים הסמליים במסע חייו. הספר מקיים להפליא את אשר יועד לו, ותרמו לכך ניסיונה העשיר של המחברת בטיפול פסיכולוגי, ורגישותה הרבה לניואנסים הדקים של הנפש והלשון המתבטאת גם בשירתה. הדבר ניכר גם במקום הרב המוקדש בספרה להשתקפות מוטיבים אלכימיים בספרות, לרבות הספרות העברית". פרופ' אבנר טריינין

על הספר וטעימה ממה שצפוי בהרצאה, ביקורת "שיר הלל לחיפוש הרוחני", מאת יורם בילו, בהארץ

"את החומרים הפסיכולוגיים הללו, פרי הספרות היונגיאנית בנושא, נצר מנהירה ומעשירה באמצעות פסיפס רב-גוני של חומרים מתחומי התרבות, הדת, המיתולוגיה, האמנות והספרות, שבהם חוזרים ומופיעים במלבושים שונים סמלי האלכימיה הנפשית.
אבני החן בפסיפס זה הם החלומות המרהיבים שהיא מציגה, משלה ומשל מטופליה. פשר החלומות היונגיאני – המתרגם כל דמות, אובייקט והתרחשות בעלילה לפונקציות ולארכיטיפים בנפש – יגרום אולי לפסיכואנליטיקאים פרוידיאניים לזקוף גבה. אך החלומות מדגימים יפה כיצד משתלבת הסימבוליקה האלכימית הארכיטיפית, פריו של הלא-מודע הקולקטיווי לשיטתו של יונג, בלא-מודע האישי המאכלס את העולם הפנימי והמאוויים הייחודיים של החולמים.

שיאו של הספר הוא הפרק על הרמס-מרקורי, "אל התהליך הפרדוכסלי וצלו הטריקסטרי" (המתעתע), שאת מהותו החמקמקה, רבת-הניגודים, מציגה נצר כך: "הנה כי כן, הרמס מרקורי הוא הלב האנרגטי של האלכימיה. משום שהוא בול – בכל זמן, מקום ומצב. הוא פלאי ורב-כוח, הוא המקור והתכלית, הראשית והאחרית, ההנחיה של ההתהוות והטרנספורמציה. הוא הקרוב ביותר למה שנאמר על האלוהי. והאלוהי הוא גרעין העצמי שאליו מרקורי מוליך. מרקורי הוא תהליך האינדיווידואציה והתפקוד הטרנסצנדנטי, הדוחף להתפתחות… כי כן, מרקורי הוא תנועת הבריאה וההתממשות המתמדת של העצמי. הוא המהלך הנסתר בתוך פעימת החיים, והוא גם החוט הטווה, האורג והתופר יחד את מכלול החיים למלבוש המלכות של הנשמה"