יוסי סוכרי: הרצאה אונליין – פרננדו פסואה כסופר – פילוסוף

יוסי סוכרי, מהסופרים והמרצים האהובים בישראל (בנגאזי-ברגן-בלזן), העניק הרצאה מרתקת ומלאת ידע מהנה, על היוצר הפורטוגלי פרננדו פסואה כסופר־פילוסוף, שהתכתב שלא במודע עם סארטר, היידגר, קפקא, שופנהאור וויטגנשטיין.

באמצעות המגנום אופוס שלו, ספר האי נחת, חשף וניתח סוכרי בהרצאה את ההתכתבות הזו. הוא הדגים נושאים שונים שעלו ביצירת המופת, ספר האי-נחת, כגון ההטרונימים, הזהויות הבדויות של הסופר, העיסוק המוקדם באקזיסטנציאליזם, דיכאון, הקיום דרך השפה ועוד. 

לרוכשים/ות יישלח קישור לשיחת הזום בוידאו ללא הגבלת צפייה.

"כך למשל הוא מפלרטט ממנה עם הגותו של שופנהאור. שניהם יוצאים מתוך הנחה שהסבל הוא הרכיב המרכזי בחיים וצועדים בכך, במובן מה, בעקבות וריאנט מרכזי של הבודהיזם. פסואה מתקרב לתפישתו של שופנהאור ומתרחק ממנה לסירוגין, עד שבסופו של דבר הוא ניתק ממנה כליל כאשר הוא נדרש לשאלת הפתרון למצב הבסיסי ביותר של החיים, או למצער לאופן ההתמודדות אתו.

בעוד ששופנהאור רואה בהכרה ובחזרה למודעות מפתח להתגברות על הסבל, הרי שאצל פסואה ההכרה והמודעות במובן רחב מחוללות אותו. המודעות על פי שופנהאור חושפת לפנינו את העובדה שסבלנו נגרם כתוצאה מהתשוקה שלנו למילוי החוסר, תשוקה שאין בה תועלת, שכן מימושה יכול למלא את החור שהחוסר הזה פוער בנו רק להרף עין. המודעות העמוקה למצב הזה, על פי שופנהאור, תגרום לנו להתגבר על התשוקה עצמה במקום להסתחרר עד אינסוף במערבולת אינסופית של מימושים שלה שזמנם כאורך חייו של פרפר.

פסואה לעומת זאת סבור שההכרה על כל פניה מנביטה בתוכנו את הסבל ולפיכך עלינו להימנע ממנה אם ברצוננו להימנע ממנו. וכך הוא כותב: "לישון, להיות מרוחק בלי דעת , להיות מושל, לשכוח עם הגוף עצמו, להיות חופשי להיות ללא הכרה".

במובן זה הוא מתכתב עם סופר גדול אחר, מרסל פרוסט, שכותב ב"אלברטין איננה": "לא את מימושה של התשוקה צריכים אנו לבקש אלא את צמצומה ההדרגתי עד כיליונה המוחלט".

להקשיב לקטע קצר מן ההרצאה

ורד אלפיה, משתתפת בהרצאה: "ההרצאה הזו הייתה יוצאת מן הכלל וגרמה לי להבין את ספר האי-נחת ואת פסואה המורכב באופן מעמיק וגם נהניתי מאוד. יוסי מורה מצוין!"