שכול וכישלון – קורס מקוון עם ד"ר לילך נתנאל

שכול וכשלון מאת יוסף חיים ברנר

קריאה בשלושה מפגשים עם ד"ר לילך נתנאל

"שכול וכשלון" הוא הרומן הגדול האחרון מבין יצירותיו של יוסף-חיים ברנר בארץ-ישראל. הוא נכתב במהלך שנות מלחמת העולם הראשונה, ונדפס בשנת מותו של ברנר, שנרצח במהומות ביפו בחודש מאי 1921. במובן מסוים, רצח ברנר בארץ-ישראל הוא הפרק החותם את הסיפורת של ברנר, והוא מערב יחד אמת ובדיון, היסטוריה וספרות, ואת המתים והחיים.

אני מזמינה אתכם לשלושה מפגשי קריאה ברומן הגדול והסבוך ביותר של ברנר. רומן שמדבר לישראליות ולישראלים ממרחק מאה שנה, וכאילו מכיר לעומקם את מעשינו במקום הזה ואת פחדינו הגדולים.

מפגש 1 | להיכנס בשערי יצירת ברנר: הרי לפניכם לא סיפור

מפגש מבואי שבו נקיף בכמה מעגלים את חייו של ברנר ואת מסכת היצירה שלו בארץ בין השנים 1909 ועד 1921. המעגל הראשון יקיף את שנות חייו של ברנר בארץ ואת פרשת מותו. המעגל השני, מעגל השכול, סובב את סיפור האסון בארץ-ישראל  –הוא המבוע האפל של הרומן "שכול וכשלון".

מפגש 2 | מחלתו של יחזקאל חפץ

"חפץ חלה… מה היתה מחלתו? חפץ נסע… למה נסע? רוצה הוא לראות קצת את העולם הגדול – היה מגמגם. אבל בלבו היה מוסיף: רוצה הוא לחיות, לחיות…."

הסיפורת של ברנר דורשת לא רק לקרוא בה, אלא גם להידבק ממנה, לשאת יחד איתה את חידת החיים הבלתי פתורה. במובן זה, יחזקאל חפץ, הדמות המרכזית ברומן "שכול וכשלון", הוא אולי הדמות הברנרית המובהקת ביותר. חפץ הוא דמות הצל של הפועל הציוני בקבוצות העבודה בארץ-ישראל העות'מאנית. מחלתו פותחת את סיפור המעשה של הרומן ומושכת בתוכו קווי הבעה קשים של ספק ושל בושה.

מפגש 3 | כשלון אהבה

"יש אומרים, שהיודע את הנשים מאבד את צלם-האלוהים…אבל אני איני עגבן… יאמר הרופא מה שיאמר… אל תשמעו לו

כך? כך?  – התעניינה היא, ניגשה אליו, תיקנה עליו מלמעלה את כובעו ואגב נלחצה אליו בכל גופה הארוך והדק ונשמה עליו – לא נכון הוא מה שהרופא אומר?

אלא מאי? עגבן אני? עגבניות! – פֶה! איזו שמות מכוערים לפירות ארץ-ישראל ואיטליה…"

על מה מדבר ברנר כשהוא כותב על אהבה. מפגש הקריאה השלישי והחותם שואל על כשלון – זה שמתעצם דווקא ככל שניסיון האחיזה בחיים חזק יותר ונחוץ יותר. שאלת האהבה נדונה ברומן כשאלה אנושית ראשונה במעלה, וגם כשאלה פוליטית שנותרה אקטואלית מתמיד.